<h1>ספר הנייר הלכ' חלה</h1>
<h2>דף כב.</h2>
רב אלפס. ומברך להפריש חלה תרומה. המפריש חלתו קמח אינה חלה. הנוטל שאור יטלנו מעיסה שלא הורמה עדיין. ואם נתנו אותו שאור שהוא מעיסה שלא הורמה ונתנו בעיסה שהורמה מביא עיסה שלא הורמה אחרת שיעור חלה ונותנה בצד עיסה שהורמה ומפריש ממנה חלה ומן השאור שהוא מוקף, ואם אין לו מפריש חלה על הכל כי השאור נתן טעם בעיסה ואוסר בכל שהוא. כל דבר שבלילתו רכה פטור מן החלה, אבל בלילתו עבה אפילו דעתו לחלקה או לעשותה רכה חייבת בחלה. הגהה. כתב הר"ר ברוך חיים שרוצים לאסור לאשה להפריש חלה בשליחות חבירתה בעודה קמח, דאין מפרישין חלה בקמח וכל היכא דאיהו לא מצי עבדי שליח נמי לא מצי עביד. ורבי' יעקב מתיר, ופי' דמה שנהגו העולם שלא להפריש חלה מקמח שנותנין בעריבה העיסה כשעושין הלחם, ופי' דמהני על התנאי שישים הקמח על העיסה בשעת הפרשת חלה, ומתנה שיפריש חלה זה על קמח שיצטרך לעיסה זו, ואם כן הכא נמי מהני על תנאי, דק"ל כאביי ביע"ל קג"ם, וס"ל דשליח שווי'. והלכך אשה שהפרישה חלה שלא מדעת בעל הבית או הבעל, אע"פ שבאו אח"כ ואמרו יפה עשית, אין חלתה חלה. ולא אמרינן כיון דהשתא ניחא להו מעיקרא נמי, והכי נמי אמרי' פרק אלו מציאות אליבא דאביי. לשון רבינו שמשון ז"ל. עכ"ל.
